ביום 14.2.19 התקבלה החלטה בתובענה בעניין ת”א 33947-03-16 נהרי נ’ אזורים בנין (1965) בע”מ, לאכיפת הסכם מכר מקרקעין לרכישת דירה בפרויקט מגורים של היזם, המותנה בשני תנאים מתלים מצטברים:
1) קבלת היתר בניה.
2) חתימה על הסכם ליווי פיננסי, בתוך 12 חודשים מחתימת ההסכם.
ביום 1.3.2015, הודיעה המוכרת לרוכש, שההסכם לא נכנס לתוקף והוא בטל בשל אי התקיימות התנאים המתלים. הרוכש טען בתובענתו זו כי המוכרת סיכלה את ביצועו של ההסכם ולפיכך אינה יכול להסתמך על אי קיום התנאי המתלה.
ביהמ”ש דחה את התביעה מהטעמים העיקריים הבאים:
1) סעיף 28(א) לחוק החוזים (חלק כללי), קובע, שאם היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו. בכך נקבע מעין השתק סטטוטורי. עם זאת, בעניינו, הרוכש אינו עמד בנטל המוטל עליו להוכיח, שהמוכרת סיכלה את ביצוע של ההסכם.
מסקנה זו התחזקה לאחר עיון בראיות המוכרת, המוכיחות שעשתה רבות בניסיון להוציא את הפרויקט לפועל אך על אף מאמצי המוכרת, לא התקבל היתר הבניה המיוחל. מכאן שהרוכש לא הצליח להוכיח ולשכנע את ביהמ”ש, שהמוכרת סיכלה את ביצועו של ההסכם ועל כן אינו רשאי להסתמך על התנאי המתלה.
2) המועד לקיומם הסביר של התנאים המתלים בענייננו חלף זה מכבר וההסכם פקע.
3) בנוסף, ביהמ”ש מקבל את טענת המוכרת, שעצם העובדה שלא מיהרה להודיע לרוכש על ביטול ההסכם בדיוק בחלוף שנה ממועד כריתתו אלא עשתה כן רק לאחר שכשלו ניסיונותיה לקדם את הפרויקט, מעידה על קיום הזכות בתום לב ולא על חוסר תום לב.
4) לא הוכח שהמוכרת התעשרה כתוצאה מביטול ההסכם ולא הוכחה הטענה בדבר “מצגים” שהוצגו כביכול בפני הרוכש לפיהם, התנאי המתלה בהסכם בעניין קבלת היתר הבניה הוא תנאי פורמאלי בלבד וכי אין מניעה לקבל היתר בניה.
משאין חולק שהתנאים המתלים לא התקיימו ומשהרוכש לא עמד בנטל להוכיח שהמוכרת סיכלה את ביצועו של ההסכם, התובענה לאכיפת ההסכם נדחתה.