הורדת הרוב הנדרש לתביעת דיירים סרבנים, הסדרת נושא היטל ההשבחה והקמת ועדות ערר ייעודיות – טיוטת חוק ההסדרים מביאה עימה לא מעט שינויים מרעננים. עורכי הדין גיא פרבמן ואפרת רשף, ממשרד פרבמן, רשף ושות', מנתחים את התיקונים, ומסבירים אילו עוד נושאים ראוי שיוכנסו פנימה עד מועד ההצבעה בכנסת
חוק ההסדרים הצפוי להגיע בקרוב אל שולחן הכנסת, מציג מגוון תיקונים העשויים להוביל להסרת חסמים מרכזיים ולסייע באופן משמעותי לקידום תחום ההתחדשות העירונית. בין התיקונים העיקריים ניתן למצוא את הורדת הרוב הדרוש לתביעת דיירים סרבנים מ-80% ל-66%. בהמשך לכך מוצע כי בעלי דירות שביצעו הרחבות שלא כדין לא ייכללו במניין הרוב הדרוש לתביעה, כשעם אישור החוק יהיה גם היזם רשאי לתבוע בעלי דירות המתנגדים לפרויקט בתנאי שיצרף לתביעה את שאר הדיירים
נושא היטל ההשבחה זכה גם הוא להתייחסות מעמיקה, ונקבע רף אחיד בגובה 25%, כאשר הרשויות המקומיות יוכלו מצידן לקבוע בחלוקה לאזורים 3 מדרגות מיסוי של 50%, 25% ו-0% (פטור מלא). עניין משמעותי אחר נוגע להקמתן של ועדות ערר ייעודיות להתחדשות עירונית.
"חוק ההסדרים מביא עימו לא מעט בשורות", קובעים עו"ד ונוטריון גיא פרבמן ועו"ד ונוטריון אפרת רשף, ממשרד פרבמן, רשף ושות', המלווים ומייעצים בפרויקטים במסגרת התחדשות עירונית. "ועדיין, יש עוד מספר נושאים חשובים שאנו מצפים שייכנסו במסגרת חקיקה משלימה או הנחיות נלוות". באיזו בשורות מדובר? ואיזו נושאים עדיין נמצאים מתחת לרדאר? לכל התשובות, צפו בפרק החמישי
