עו"ד גיא פרבמן, ממשרד פרבמן רשף ושות', חושף מדוע כ-2,000 דירות שניזוקו לא ישוקמו באותו קצב, איך רמת גן עושה זאת נכון, ולמה הורדת הרף ל-51% היא פגיעה נחוצה
כ-2,000 דירות ניזוקו מהפגיעות של הטילים האיראניים, אך מדינת ישראל לא פרסמה את המיקומים המדויקים. פרבמן מעיד שבמשרד שלו מעל 19 בניינים בערים שונות ניזוקו, חלקם נהרסו לחלוטין באזורים כמו רמת גן ובת ים.
בהתחדשות עירונית יש שני חסמים: תכנוני וקנייני. המתווה החדש מאפשר לרשות המקומית ולועדה המחוזית להאיץ תוכניות. בהיבט הקנייני הורדת הרף ל-51%, אפשרות Buy Out לקנות מתנגד החוצה, ואם אין יזם מעוניין, המדינה תיקח את התהליך על עצמה.
פרבמן מסביר שבכל התחדשות עירונית יש פגיעה, מאלצים אדם להיכנס לפרויקט שאינו מעוניין. במקרה הייחודי הזה של בניינים שנהרסו לאנשים ללא בתים, חלקם איבדו את דמי השכירות שהיו הפנסיה שלהם, והיה צריך להוריד את הרוב הנדרש.
אז מדוע השיקום לא יהיה אחיד? כי לכל רשות יש תפיסת עולם משלה. ברמת גן ראש העיר אקטיבי מאוד, מקדם מתחמים ומביא דיירים להסכמות. לעומת זאת באזורים אחרים ראשי הערים פחות אקטיביים והתהליכים איטיים יותר. יש גם מקומות שהפגיעה הפכה אותם לאדמה עם שווי נמוך, ולא ברור איך פותרים את זה.
מה תפקיד הרשות המקומית בשיקום המלחמה? את כל הפרטים תמצאו בכתבה במלאה >>
